החלטה בתיק ס"ע 60810-05-12

1.         האם יש להתיר למבקשת- התובעת להגיש, במקום תצהיר עדות ראשית ערוך ומאומת כדת וכדין - טיוטת תצהיר עדות ראשית לא חתום?

זו השאלה מושא החלטה זו.

התובעת, אזרחית תאילנדית ועובדת זרה, הגישה תביעה כנגד  הנתבע, ובו נטען כי עבדה בשירותו בחוות עופות במשקו החקלאי החל מיום 06.03.2001 ועד ליום 01.08.2006, עת פוטרה מעבודתה בשל סגירת החווה.

בתביעה נתבעו זכויות שונות בגין תקופת עבודתה וסיומה בסך כולל של 135,159 ש"ח.

2.         הנתבע הגיש כתב הגנה ובמסגרתו ביקש לדחות את התביעה על כל חלקיה.

בין היתר, נטען בכתב ההגנה כי ייפוי הכוח שניתן לבא כוח התובעת לא נחתם כדין וכי קיים פער עובדתי מהותי בין טענות התובעת בכתב התביעה לבין העובדות כפי שאירעו בפועל, דבר אשר מעיד, לגישתו, כי התביעה הוגשה ללא ידיעתה של התובעת עצמה, תוך שצד ג' בחר לעשות שימוש ציני בתביעה דנן.

3.         בדיון המוקדם שהתקיים בפני בית הדין, נקבע כי התובעת תגיש תצהיר עדות ראשית מאומת כדין, ולאחר מכן יקבע מועד להוכחות, ורק לאחר שתמציא התובעת אסמכתא לכך שנרכש על ידיה כרטיס טיסה לארץ בעבורה, יקום חיובו לערוך תצהיר עדות ראשית מטעמו.

            יוער, כי ההחלטה, על פרטיה, ניתנה בעקבות הערות שהושמעו מצד הנתבע ובא כוחו בדבר התופעה שלפיה מוגשות תביעות רבות עד מאוד מטעם עובדים תאילנדים שסיימו עבודתם בארץ זה מכבר, ובדיעבד מסתבר כי לא הייתה להם כל כוונה לתבוע את מעבידיהם לשעבר, והחשש שהובע, בנסיבות אלה, להוצאות מיותרות מצד הנתבע.

            בית הדין לא מצא להרחיב את האומר בפרוטוקול בהקשר זה, הגם שהתופעה האמורה נגלית גם לנגד עיניו, אולם נוכח החששות שהביע הנתבע ואשר פורטו גם בכתב ההגנה שלו, ומשהסתבר שעובדה מהותית לא גולתה בתביעת התובעת הגם שבא כוחה אישר אותה בפני בית הדין (והיא שהתובעת הגיעה לארץ בעקבות בעלה שעבד בשירות הנתבע, עבדה לצדו , ועזבה יחד עמו), מצא בית הדין לנכון לקבוע את המתכונת הדיונית שפורטה לעיל, לא מבלי שנתקבלה לכך הסכמת ב"כ התובעת.

4.         כשבועיים לאחר מועד הדיון המוקדם, הגיש ב"כ התובעת את הבקשה שבפנינו, שכותרתה "בקשה למתן היתר דיוני להגשת טיוטת תצהיר עדות ראשית", (להלן: " הבקשה").

בבקשה נטען כי התובעת היא אזרחית תאילנד שאיננה שוהה בארץ ומתגוררת במחוז אודון בתאילנד, המרוחק מאוד מבנגקוק שבה שוכנת שגרירות ישראל. לטענתה, עריכת תצהיר ואימותו כדין בארץ או בתאילנד תהא כרוכה בעלויות ניכרות ביותר בעבורה, אשר אין ביכולתה לממן.

התובעת משתיתה את בקשתה בין היתר על ההלכה בע"ע 148/08, ע"ע 161/08 אשליק יוסוף - פרידמן חכשורי, (פורסם באתר הרשות השופטת, 8.12.2008) (להלן: " עניין  אשליק"),  אשר לגישתה התיר הגשת תצהיר "פגום" לתיק בית הדין, בכפוף להתייצבות התובעת לאימות התצהיר ולהיחקר בחקירה נגדית על האמור בו במועד שמיעת ההוכחות.

לשיטת התובעת כך ירופא הפגם הפרוצדוראלי בהגשת התצהיר.

5.         הנתבע הודיע על התנגדותו לבקשה הן מטעמים פרוצדוראליים והן מטעמים מהותיים.

הנתבע הפנה לכך שלא בכדי נקבע במסגרת הדיון המוקדם כי ראשית יוגש תצהיר העדות הראשית מאומת כדין, לאחר מכן יקבע מועד לדיון הוכחות ורק כאשר תמציא התובעת אסמכתא לכרטיס טיסה לארץ, יהא על המשיב להגיש תצהיר מטעמו.

לטענתו מנגנון הגשת התצהירים שנקבע בהחלטת בית הדין נועד להסרת החשש הממשי ביותר כי המבקשת כלל אינה מודעת להליך דנן והתביעה כלל לא הוגשה על דעתה, וזאת הן  נוכח העובדה כי אין ייפוי כוח חתום כדין בתיק והן לאור הפערים בין שתי הגרסאות.

עוד נטען, כי הבקשה מחזקת את התחושה כי צדדי ג' שונים מבקשים להמשיך ולפעול בשמה של התובעת מבלי ליידע אותה.

עוד ביקש בנתבע לקבוע, כי אי חתימה על תצהיר עדות ראשית בנסיבות תביעה זו כאשר כאמור קיימים פערים מהותיים ביותר בין הצדדים (לרבות פער של שנתיים וחצי בתקופת ההעסקה) יפתח פתח להבדלים בין גרסת התובעת בתצהיר לעומת גרסתה בחקירתה בבית הדין.

            המסגרת הנורמטיבית